בודיה הייתה חברת קיבוץ נאמנה, וראתה בעבודה ערך עליון. היא עבדה בכל עבודה במסירות רבה, ועברה מענף לענף לפי הצורך. הרבה שנים עבדה בבית התינוקות. אחר כך עברה לעבוד בבית האריזה לתפוחים, עד שנסגר, ומשם לאריזת פרחים מהחממות. לבסוף הגיעה לעבוד באקונומיות של הקיבוץ, ועבדה שם עד ש"יצאה לפנסיה" כדבריה, בגיל 82, כששברה את הכתף.

עיקר גאוותה וסיפוקה היה בניהול ספריית הקיבוץ. מרגע שנכנסה לספרייה ראתה בזה יותר מעבודה, היא ראתה בזה שליחות. היא ראתה בספרנות עבודת קודש, והתמידה בכך במשך 26 שנה.

בגיל 86, כשראייתה נחלשה, פרשה מהספרייה אך עדיין הייתה מביאה ספרים לחברות הוותיקות שלה, לפי בקשתן.

בפברואר 2008, עברה לבית כסיף, ואחרי תקופת הסתגלות קצרה השתלבה בנוהלי הבית, ונראה היה שהיא מרוצה מחייה, עד שבערב פסח היא שברה את הירך, עברה ניתוח שלא הצליחה להתאושש ממנו, ונפטרה בגיל 92.

הותירה שלושה ילדים, תשעה נכדים ושבעה נינים.

יהי זכרה ברוך.