כניסת חברים

שם פרטי
הלל
תאריך לידה
6/6/1916
מקום לידה
פינסק, פולין
תאריך פטירה
27/7/1987
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
יהודית

הלל מעולם לא ידע שמחת חיים. עד גיל 10, שהה בבית יתומים בפינסק שבפולין ומשם עבר עם קבוצת ילדים לאימוץ במשפחות באנגליה. בגיל 14 כבר סיים בהצטיינות בי"ס יסודי, והתחיל לעבוד לפרנסתו.

הזהות היהודית החלה להציק לו, ולאחר שנתיים של חיפושים הוא מוצא אותה בתנועת "החלוץ". בתקופת ההכשרה הוא פוגש את יהודית, שלימים נהייתה אשתו. כולם הוקסמו מצחוקו העליז ומכישוריו המגוונים. עם הקבוצה הראשונה של עליה יהודית מאנגליה, מגיעים הלל ויהודית לגרעין חלוצים, שבהמשך מקים את כפר בלום.

הלל לומד להיות הטרקטוריסט של ההכשרה. כשנקנה טרקטור הזחל הראשון, "קטרפילר טוונטי- טו", הוא נודד איתו ממקום למקום בחיפוש אחרי "עבודות חוץ". תחילה בפיק"א בשטחי זכרון יעקב ובנימינה, דרך קציר החיטה בחורן שבדרום סוריה, ועד חפירת בריכות הדגים הראשונות של משפחת שוורץ בעמק החולה. קונים טרקטור נוסף וקומביין, והלל עובר לעסוק בתיקונים, וכך פותח את המוסך בקיבוץ.

הלל היה "מוסד". מכון חשמל, מכון מים, טרקטורים שונים, התיקונים הרבים מעסיקים אותו ימים ולילות. הלל האיש, יותר נכון האישיות, מנצח על ביצוע עבודה מושלם. הזמן לא שיחק אצלו. הוא לא ויתר, ותמיד דאג שהכלי ייצא מתוקן לעבודת המחרת, גם אם היה צורך להמשיך לעבוד עד מאוחר בלילה. הלל בלט והתאפיין בתכונות אופיו בשקט הנפשי שבו. מעולם לא הראה סימני התרגשות. החריצות בעבודה, ידי הזהב שידע בטבעיות לטפל בכל מכשיר ומכשיר, ההסתפקות במועט, ולאורך כל החיים עובר כחוט השני פולחן התה "האנגלי" הנצחי, המתאים לכל עת ולכל צרה. היה מחייך בחיוך רחב שמרגיע כל תקלה, ומחפה על מיגרנות וכאבי-ראש, שהיו מנת חלקו כל השנים.

עם הקמת קואופרטיב "הגליל העליון" והמוסך לידו, היה הלל בין מקימיו ועובדיו. הוא התרכז בעבודות הדורשות ידע, דיוק, הקפדה, ותבונת כפיים מיוחדת. לבסוף התמחה במשאבות דלק, וכיוון פליטות עשן במנועי דיזל.

כשהבריאות מתרופפת, הגוף נחלש, ומתרבים הסיבוכים בכלי הדם, הלל עיקש והחלטי אף יותר מרופאיו. כשאלה מפקפקים להסתכן בניתוח מסובך הוא מחליט, ואכן מצליח לחזור לעבודה חלקית במפעל "גלקון".

הלל מאבני היסוד האפורות, מאותם נאמנים העומסים על גבם את הרבדים הנוספים עליהם נבנה הבית הנראה למרחוק. מאלה הנוטלים על עצמם תפקיד וממלאים אותו בהרגשת מימוש עצמי וסיפוק, ובידיעה שבלעדיהם לא יכון הבניין כולו.

יהי זכרו ברוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

הדלקת נר זיכרון