כניסת חברים

שם פרטי
מאיר
שם משפחה קודם
ריטר
תאריך לידה
12/11/1916
מקום לידה
גורליצה, פולין
תאריך פטירה
24/11/1995
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
בלה

מאיר נולד ב-12/11 1916 בעיירה גורליצה בפולניה, העיירה היתה עיירה לא גדולה בפלך דראקוב, באזור שלפני מלחמת העולם הראשונה היה שייך לקיסרות האוסטרו-הונגרית. זהו אזור של תעשיה, מסחר ובתי זיקוק – ורוב יהודי העיירה עסקו במלאכות ובמסחר עם האיכרים בסביבה הקרובה והרחוקה.

משפחת ריטר ("ריטר" – בתרגומו העברי "אביר") היתה משפחת סוחרים ענפה ואמידה – שהיו בה 5 ילדים, 3 בנות ו-2 בנים.

האב נפטר בגיל 37, לאחר שנלקח בשבי בקרבות בזמן מלחמת העולם ה-1. עול פרנסת המשפחה נפל על האם הצעירה שהתמודדה עם קשיי הקיום ככל שיכלה – ופתחה מתפרה, שבה עבדו הבנות. גם מאיר למד את מקצוע התפירה וגם אחיו הצעיר יהודה ז"ל למד חייטות וכולם השתלבו בעבודה במתפרה בבית.

מאיר למד בבי"ס פולני 10 שנים ויחד עם זה קיבל חינוך יהודי מסורתי. כבר מילדותו הצטרף מאיר לתנועת נוער ציונית ואף היה בין מקימי סניף "גורדוניה" והתמוטטותה של פולין היתה מהירה – תוך ימים מספר. האם  דאגה מאוד ל-2 הבנים מאיר ויהודה ושלחה אותם עם זרם הפליטים מזרחה. (לעצמה ולבנות קיוותה, כי לא יאונה להן רע מן הגרמנים).

זרם הפליטים סתם את הדרכים, ההתקדמות של הגרמנים היתה מהירה יותר והבנים חזרו חזרה הביתה אל המשפחה. בינתיים נחתם החוזה בין רוסיה וגרמניה ("הסכם ריבנטרופ – מולוטוב"), לפיו חולקה פולין בין רוסיה וגרמניה ואזור גורליצה סופח בריחה – הפעם לפנים רוסיה, מזרחה תוך תלאות וסיכונים.

עם ההתקדמות הגרמנית לעומק רוסיה מזרחה, אספו הרוסים כחצי מליון יהודית פליטים מגליציה ושלחו אותם לצפון-מזרח, ליאקוטיה בסיביר. שם עבדו בתנאים של עבודת פרך בקור נורא, בכריתת עצים. עבודת החייטות עזרה למאיר ולאחיו לעבוד כבעלי מקצוע, וזה הקל קצת על קיומם. לאחר סיום מלחמת העולם ב-1945 התחילו להחזיר את הפליטים מפולניה חזרה לפולין – אך אז כבר התברר כי מהמשפחה לא נשאר איש וכולם נספו בשואה.

כשהגיעו שליחים ראשונים מהארץ – הם ארגנו תנועת נוער ציונית "נוחם" (נוער ציוני מאוחד). ארצה הגיע מאיר באוניה "אקסודוס" (יציאת אירופה) – ואל זה המקום לספר את כל האפופיאה הזאת. בלה ז"ל עלתה בדרך אחרת. בסופן של כל ההרפתקאות הגיעו מאיר ובלה לכפר בלום – וכאן השתלבו מהר בהווי ובחיים של הקיבוץ, כאן נולדו 3 ילדיהם. מאיר היה עובד חרוץ ומוכשר – עבד בגן ירק והיה אחראי לחווה של גידולי ירק (חוות נוטרה), היה מרכז קניות ואחראי למחסן החצר, שהיה באותן ימים מן "כלבו" מקומי (ללא תשלום כמובן). אח"כ למד הנהלת חשבונות ועבד בתפקיד זה עד למחלתו.

בכל מקום שעבד – בלט בהתמדתו, בתושייה ובמסירות.

משפחות התה מרכז חייו – בעל נאמן ואב מסור לילדיו ונכדיו. מותו המוקדם של אחיו יהודה ז"ל פגע בו מאוד והוא התמיד בקשריו עם המשפחה המיותמת ותמך בה בכל יכולתו. איש עבודה, חרוץ ויהודי שורשי.

יהי זכרו ברוך.

 

 

 

 

 

 

הדלקת נר זיכרון