כניסת חברים

שם פרטי
משה
תאריך לידה
6/2/1917
מקום לידה
סקוטלנד
תאריך פטירה
17/11/1943
מקום פטירה
ביירות

בן מלכה ויהודה


 

נולד בסקוטלנד. אביו היה מורה לעברית. בילדותו עברה המשפחה למונטריאל, קנדה. בבית הספר ספג גם את הקשר לתרבות הצרפתית ולשירתה. בגיל 16 שמע לראשונה על עלייה לישראל ובהסכמת וברכת אביו הוא מחליט להצטרף. באביב 1935 הוא מופיע בחוות החלוץ – בן 18, חסון, רחב כתפיים, ומתון בדיבוריו והליכותיו. במשך זמן קצר התערה בחיינו והחווה הפכה לביתו. כעבור תקופה קצרה הפך בן-הכרך לאיכר מובהק, כאילו נוצר לכך מלידה.

משה מתבגר ונמצא בין מכווני המשק. במרץ 1938 עולים ראשוני החברים ארצה. משכנם הראשון הוא רמת דוד בעמק יזרעאל. במכתביו דורש משה מאתנו שנלמד עברית בשקידה ומחכה לעלייתנו. בינתיים משה בין העולים לטירת צבי ובין כובשי חניתה.

הגיעו עוד חברים מארצות הברית והוא בין אלה שדרשו להתאחד עם גוף צעיר ולצאת למפעל עצמאי. מחליטים להתאחד עם הגרעין האנגלו-בלטי ובהתחלת ינואר 1940 עוברים לבנימינה. יותר מאוחר עבר משה עם הפלוגה למטולה.

בקיץ 1941 משה בין ראשוני המתנדבים לצבא. בהתרחקו מאתנו הוא מרגיש כמה קשורה נפשו לביתו וקיבוצו. וכך הוא כותב, באותה הפשטות האופיינית לו: "רק עכשיו הרגשתי איזה נכס יקר השארתי בארץ – בית". במכתב מאפריל 1941 הוא מבקש להתקבל לחברות במשק – והאסיפה הכללית ממלאת בקשתו.

העלייה לנעמה השאירה על משה רושם כביר. מטבעו היה חקלאי, והקלשון והמעדר התאימו לו יותר מאשר הרובה והמדים. בביקורים הבודדים של משה בנעמה היה רץ כשיכור בין ערימות החציר, מחבק אותן – ואחר כך תופס את הקלשון ביד ועובד ועובד. זוכרים את משה מוריד תרמיל צבאי משכמו, פושט את מעילו וממהר ישר מהדרך לרפת.

והנה הגיעה הידיעה – משה איננו. הוא נספה בתאונת דרכים בכביש צידון בלבנון. משה נקבר בבית הקברות הצבאי בביירות, בטקס צבאי, קברו אינו אתנו.

יהי זכרו ברוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדלקת נר זיכרון