כניסת חברים

שם פרטי
גמליאל (גמלי)
תאריך לידה
28/3/1920
מקום לידה
לטביה
תאריך פטירה
27/1/1999
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
סימה

גמלי היה פעיל בתנועה עוד בלטביה. כאשר פרצה מלחמת העולם עבר למזרח, במטרה להגיע קרוב יותר לארץ ישראל. לאחר המלחמה ארגן קבוצה של כ-40 איש, ששרדו ממחנות ריכוז מהצבא הרוסי. היו אנשים מפולניה, לטביה, ליטא, צ'כיה והונגריה. בליל של שפות וסגנונות חיים. דבר אחד אפיין את כולם: חוסר אמון וחשדנות. גמלי עמל קשות לגבש את הקבוצה. חלומו היה להוביל את כולם ארצה, לכפר-בלום.

לגמלי הייתה אפשרות לעלות יחד עם סימה בעלייה חצי לגאלית, דרך צרפת, אבל הוא וויתר. סימה עלתה והוא נשאר להדריך את הקבוצה. לא היה ברור מתי ייפגשו, אם בכלל.

האנייה בה הפליג לבסוף נתפסה על ידי האנגלים, והמעפילים נשלחו לקפריסין. בקפריסין הצטרף גמלי לקבוצה שהחליטה לחפור תעלה מתחת לגדר החשמלית שהקיפה את המחנה. הקבוצה התגלתה, אבל גמלי וחבריו לא וויתרו וניסו שוב.

אחרי נדודים של שנה וחצי גמלי הגיע לכפר בלום ונפגש עם סימה. גמלי וסימה בנו בית חם שמרכזו היו שלושת הילדים – נאוה, נועם ויהודית.

הידידים היו תמיד מתאספים אצלם.

גמלי בכישרונו עשה גדולות. הוא עזר בבניית "האוויר המבוקר" והגשר על הירדן, ובנה את המעלית במחסן הדגים.

גמלי היה בעל השכלה רחבה, והיה מעניין להיפגש אתו. בדעותיו היה עקבי ובלתי מתפשר. הוא התאכזב מדברים רבים בקבוץ והתחיל לחפש את עצמו מחוץ לקבוץ. הוא לקח שנה חופש, נסע לירושלים, למד באוניברסיטה הפתוחה וגמר תואר ראשון בביולוגיה, וחזר לכפר בלום.

היה אדם ברוך כישרונות, מבריק בשכלו, שמכתה א' ועד תואר בוגר האוניברסיטה הפתוחה, בגיל 76 סיים הכול בהצטיינות יתרה. היה לו כושר ניתוח מדהים, יכולת לנסח דברים בצורה פשוטה ובהירה, ויכולת ללמוד כל דבר מספרים.

עולמו נחרב כשסימה נפטרה. אז בריאותו התחילה להידרדר. גם תוכן שיחותיו השתנה. דיבר תמיד על ערך החיים ועל עולמו שנהרס. גמלי לקח חופש. הלך לגור בירושלים. חזר לכפר בלום. לא היה מרוצה מכך והלך לגור עם בתו יהודית ומשפחתה בראש העין. יהודית ובעלה טיפלו בו באהבה ובמסירות עד יום מותו.

יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון