כניסת חברים

שם פרטי
סלוה
תאריך לידה
28/9/1920
מקום לידה
ניקולייב רוסיה
תאריך פטירה
14/7/2014
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
אליעזר

סלוה נולדה בניקולייב שברוסיה. בגיל שנה היגרה עם משפחתה לברוקלין, שם עברה את כל נעוריה עד עלייתה ארצה בהיותה בת 20. אביה היה סוציאליסט עם נטייה לציונות. בנוסף ללימודיה בבית הספר הממשלתי סלוה למדה יידיש וקצת עברית ב"פולק שולה", ולאחר מכן ב"מיטעל שול" של הפרבנד, מוסד להפצת יידישקייט.

בשנת 1936 הצטרפה לתנועת הנוער "הבונים". סלוה גויסה מייד לייסד סניף של "הבונים" בשכונתה. "הבונים" חינכה להגשמה בקיבוץ, עוד יותר מאשר לעלייה. סלוה הייתה בין הראשונים מתנועת "הבונים" החדשה שעלתה לארץ ישראל ולמפעל הראשון – כפר בלום.

בישראל פרחה סלוה כאשר כישרונותיה התגלו ויושמו. ביחד עם אליעזר ז"ל, הספיקה לגדל משפחה, לעסוק ביצירה אמנותית, ולהרקיד צעירים ומבוגרים. סלווה, שלא השתייכה לאריסטוקרטיה האופנתית בארה"ב תרמה כה רבות לריקוד בקיבוץ. שנים רבות תרמה מיכולתה וממרצה לתרבות בקיבוץ, והעלתה על הבמה עשרות ילדים ומבוגרים, במסיבות רבות במשק. הריקודים הרבים שסלוה המציאה זכורים עד היום לחברי המשק.

במשך מספר שנים סלוה לימדה אנגלית בבית הספר התיכון. היא הצליחה במיוחד עם קבוצות דוברי אנגלית, הלהיבה אותן, מצאה להן גירויים מתאימים ואף לימדה אותם אצלה בבית.

סלוה המשיכה בהוראת אנגלית בקורסים בבית ההארחה. בשיעורים שמטרתם הייתה להעשיר את הלומדים. תמיד מצאה חומר מעניין ומגוון.

במשך כל השנים סלוה ואליעזר סיפקו בית חם לילדים במשק, ולילדים מהכיתה האמריקאית.

הילדים המאומצים שלהם נשארו קשורים, אוהבים ונאמנים.

אם ישנה מורשת קבע לחיי סלוה היא נמצאת בילדים, בנכדים ובהרבה חברים שזוכרים את מעשייה הרבים. אכן, סלוה תרמה לקיבוץ ולמדינה, חלוצה במלוא מובן המילה.

בסוף ימיה, גם כאשר עברה טיפולים קשים וכואבים ביותר, גם כשהדרדר מצבה הפיזי, גם כשהיה ברור כי למחלתה אין מזור, היא הייתה אמיצה ולא הייתה מוכנה להיכנע. היא לא התלוננה, לא בכתה ולא ביקשה רחמים. אשת חייל.

יהי זכרה ברוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדלקת נר זיכרון