כניסת חברים

שם פרטי
עקיבא
תאריך לידה
7/8/1913
מקום לידה
גרודנו, רוסיה
תאריך פטירה
24/12/1993
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
אטי

עקיבא נולד ב-1913 בגרודנו (אז רוסיה הסובייטית). בגיל שבע התייתם מאמו, שהשאירה ארבעה יתומים. עם גמר בית הספר התיכון נסע עקיבא בעקבות אחותו לקנדה, אל דודיו ודודותיו. אל תנועת הנוער "פועלי ציון", אחר כך "הבונים" הצטרף תוך לימודי המתמטיקה באוניברסיטה, כשאת קיומו הרוויח כמלצר. מן ההדרכה בשדה נקרא עקיבא למרכז התנועה בניו-יורק ונבחר במהרה למזכיר "הבונים". למען פיתוח הסניף ערך גם את עיתוני ההדרכה והירחון של התנועה.

ב- 1943 גויס עקיבא לצבא ארה"ב ושימש כקשר ביחידה קרבית בארדנים בצרפת ומשם הועבר לגרמניה. הוא ניסה לברר את גורל משפחתו ואף הגיע לבוכנוולד. מתקופה זו ישנו תיעוד מרתק במכתביו לאטי. באחת מחופשותיו בצבא הצליח ב-1945 לבקר בארץ אצל אחותו וגם לקיים ביקור בכפר בלום. עם שובו לארה"ב הצטרף לצוות של המוסד לעלייה ושימש כגייס של צוות מתנדבים לאניות המעפילים.

ב-1947 עלו עקיבא ואטי ובתם סימה הקטנה ישר לכפר בלום. עקיבא עבד בגן הירק עד אשר גויס ב-1948 לצה"ל כדי לשמש כראש המח"ל (מתנדבי חו"ל). עם סיום תפקידו זה נכנס עקיבא בבית להנהלת החשבונות.

ב-1952 נענה לפניית איחוד הקבוצות והקיבוצים לפעול במחלקת הנוער וההסברה. שנה אחרי יצא לשליחות כמנהל מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות היהודית בניו-יורק. אחרי שובו משם שימש כמדריך ב"וורקשופ" בכפר בלום ובו בזמן התחיל ללמד מתמטיקה בבית החינוך המשותף "עמק החולה" וגם בבית הספר היסודי של כפר בלום. תוך תקופת ההוראה שנמשכה עד 1978, הוציא עקיבא בפעולה משותפת עם מיכאל משלד שני ספרי לימוד לכתות ח' ותרגם תוכניות חדישות להוראת המתמטיקה – "תכנית קולומביה" בהוצאת משרד החינוך. אז גם הצטרף לסגל ההוראה ב"אורנים" (10 שנים) וב"תל-חי" (5 שנים). ב-1970 קיבל עקיבא מלגה מקרן אמריקאית לשנת שבתון שם, למד באוניברסיטת קולומביה וערך סיורים ברחבי ארה"ב וקנדה. עם שובו ארצה הרחיב עקיבא את ההדרכה במתמטיקה גם בקריית שמונה, בה הדריך מורים בכתות טעוני-טיפוח ובבתי ספר מיוחדים.

עם פרישתו מן ההוראה ב-1978 עבר להנהלת החשבונות במשק ומשם ב-1981 להנהלת החשבונות של בית החינוך המשותף "עמק החולה". בו בזמן תרגם מעברית לאנגלית חומר הן עבור התחנה לטיפול בילדים ובמשפחה בסמינר "אורנים" והן יחד עם צוות המתרגמים של כפר בלום ספרים ומאמרים שונים.

אחרי השנים הללו המשיך עקיבא עדיין בחלק מפעילויות אלה, אך לאט לאט נאלץ לוותר עליהן בגלל מצב בריאותו ההולך ומחמיר.

ממשפחתו של עקיבא הגיעה האחות עם בעלה וילדיה לארץ. אחרי שהצליח עקיבא לגלות את קיומו של אחד מאחיו ב-1960, נסע הוא לבקר את המשפחה בברית המועצות וב-1975 התאחדו סוף סוף האחות ושני האחים בארץ.

עקיבא היה מורה, מחנך, מנהיג רוחני, הייתה בו מזיגה אידיאלית של גלויות ותרבויות. הוא שאב מהן בלי להתבולל. ידע לבחור בעיקר בעיניו ולהישאר נאמן לאורך כל דרכו המגוונת לעיקר והוא הקמת ישוב קיבוצי בחבל ארץ נידח בלב הביצה בקרבת הגבול, והפיכתו למרכז לימוד והשכלה לדור העתיד.  

הוא תרם מכישוריו המיוחדים בקשת רחבה, אך נשא גם בתפקידים בבית תוך תקופות ובין תקופות עיסוקיו המגוונים. לא אבד הקשר עם הבית. היה נאמן לו ומלווה את כל המתרחש ונאבק (כשמזגו לעיתים מתפרץ) על השגותיו ודעותיו בנושאים מעשיים ואידיאולוגיים.

ביתו, שיצר יחד עם אטי – בית חם לסימה ושרה על משפחותיהם עם הנכדים – ובית פתוח ומסביר פנים לכל מחפש עצה, לכל ידידיו מכבר וידידים חדשים רבים, רבים שרכשו הוא ואטי, במשך כל השנים ושלהם נשארו נאמנים.

עקיבא נעקר מאתנו בייסורים ממושכים וקשים מאוד.

יהי זכרו ברוך.

 

הדלקת נר זיכרון