כניסת חברים

שם פרטי
קלמן
תאריך לידה
8/10/1916
מקום לידה
וורבלין, ליטא
תאריך פטירה
25/10/1993
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
ימימה

קלמן נולד בעיירה וורבלין בליטא. במשפחה היו מלבדו גם אחות ושני אחים צעירים יותר. פרנסת המשפחה התבססה, כרוב יהודי העיירה, על משק חקלאי ומסחר, ומצבם הכלכלי היה טוב. בקהילה היהודית בעיירה היה הרוב ציונים משכילים, שעל זקניהם וצעיריהם ידעו עברית. בגיל צעיר היה קלמן כבר אחד הפעילים המרכזיים ב"החלוץ" ובתנועת הנוער "נצ"ח".

עם סיומו את בית הספר התיכון יצא קלמן להכשרה. אחד מתפקידיו – פרט ללימוד מקצוע וניהול הקן התנועתי – היה להדריך בקבוץ ההכשרה העירוני של צעירים יהודים, שבאו מגרמניה בגלל הרגשתם, שהאדמה בוערת תחת רגליהם (רובם הצליחו לעלות).

עם בואם של קלמן וימימה לבנימינה בעלייה הבלתי לגלית, הוא הצטרף במהרה למעגל הפעילים בקבוץ. הוא היה מנהל החשבונות הראשון שלנו – בעל הכשרה מקצועית וככזה הקים, ריכז, טיפח ופיתח את הענף החיוני כל כך ועבד בו שנים רבות.

תכונותיו – הדייקנות, היושר האישי והעסקי שלו, העמידה על כל פרט ופרט, הצורך להבין כל דבר עד תומו, הנאמנות לחבריו בעבודה, האובייקטיביות והמוסריות, ההבנה של הכלכלה הקיבוצית והכללית וההזדהות עם שאיפותיה – כל זה עשו אותו לנדרש לתפקידים בבית ובחוץ – באזור, בתנועה, בהסתדרות ובמדינה. כמעט היה הליך קבוע: קודם חברות בוועדה, כעבור זמן מה עומד בפסגתה, מזכיר קבוץ בארבע קדנציות, גזבר המשק פעמיים, גזבר ונציג הקבוץ במועצה האזורית על מפעליה וחבר ברוב תאיה הכלכליים, גזבר קרן משקי איחוד הקבוצות והקבוצים וגזבר כולל של תנועה זו, פעילות ענפה במוסדות ההסתדרות (תנובה, קופות חסכון וכו') – ואף של המדינה.

בשנים האחרונות עבד קלמן במקצוע ב"גלקון" ואחר כך כגזבר ומנהל במפעל המשותף של "אספסת הגליל". גם שם ידע לנווט את המפעל מעבר לכל סערות הכלכלה ולהביאו לעסק מביא רווחים לשותפיו – וזאת שוב תוך נאמנותו הידועה לעמיתיו בעבודה ומתוך ניסיון החיים העשיר בעשייה ציבורית וכלכלית.

קלמן – בין אדם לחברו: היבחרו למזכיר הקבוץ ארבע פעמים בתקופות שונות מעיד על האמון, שזכה לו. (הרי תופעה זו לא שכיחה ואולי בודדת של קדנציות במספר כה רב). בין יתר ההכרעות "הגורליות" היה פינוי הילדים על מלוויהם במלחמת השחרור לחיפה. פעולה זו ביצע וליווה קלמן כאחראי באזור כולו על כל "יישובי הספר" האחרים כ"אבא" לכולם.

כאשר עמדה באחת מכהונותיו על הפרק שאלת הלינה המשפחתית, עברו הדיונים וההחלטה ללא זעזועים קשים מאוד בין כל הציבור במקום. בהחלט יש לזקוף זאת ליכולתו של קלמן.

תמיד שמר קלמן בקפדנות על העקרונות, אך גם ידע להבין חבר עם בעיה אישית אמיתית ולהושיט לו עזרה ולשמור על סודיות.

בחייו האישיים עם ימימה ועם הילדים נורית, עפרה, בת שבע ודודי ז"ל והולדת הנכדים, היה קלמן, כמו יתר הפעילים, כל השבוע מחוץ לבית, בגלל אופי הפעילות והעדר תחבורה. אך קלמן היה אב מסור מאוד, גאה בהישגי ילדיו וליכד את המשפחה.

הילדים הבינו את חשיבות העבודה, כפי שראו במעשי שני הוריהם, ונושאים אתם עד היום הזה את התחושה, ש"העבודה נותנת את טעם החיים".

על השלווה של המשפחה האוהבת נחתה מכת גורל נוראה עם נפלו של דודי ז"ל במלחמת 1973 בגולן. ושבר שני עם מותו של הנכד אבנר ז"ל. השנים האחרונות הביאו להסתגרותו של קלמן ולהחלשת בריאותו. הסתלקותו באה במפתיע ובשקט.

יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון