כניסת חברים

שם פרטי
אלה
תאריך לידה
15/9/1926
מקום לידה
דבינסק, לטביה
תאריך פטירה
25/11/2005
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
דוד
אלה נולדה בדבינסק, לאביה הירש ולאמה דובה. על ילדותה של אלה לא ידוע כמעט דבר, היות והיא לא סיפרה לאיש על חייה. ידוע שכל משפחתה נרצחה בשואה.
ב 1941, בגיל  15, נכנסה לגטו ונשלחה לכל מיני עבודות. בין השאר היא עבדה בציטדל – עיירת מבצר צבאית. באחד הימים נלקחה כל משפחתה על ידי הגרמנים, ונרצחה.
אלה  הועברה למחנה ריכוז קייזרוולד ליד ריגה. משם נשלחה אלה לעבוד בבית החרושת למערכות חשמל א.א.ג. שם שהתה כמעט עד לשחרור ריגה, בסתיו 1944. 
עם התקרבות הצבא הרוסי, הועבר בית החרושת לטורון, עם הפועלים הגויים. את היהודים העבירו בספינה למחנה ריכוז ליד דנציג – שטוטהוף. לאחר מספר שבועות, ללא הודעה מוקדמת או הסבר כלשהו – נשלחו 254 בחורות לעבוד בבית החרושת בטורון, על פי רשימות שהוכנו על ידי הגרמנים, ואלה הייתה ביניהם. 
בינואר, כשתחילה ההתקפה הגדולה של הרוסים , הוליכו את היהודים בצעדת המוות לברומברג, שהייתה אז במזרח גרמניה. בסוף ינואר שוחררו הצועדים על ידי הרוסים. היהודים גויסו ככוח עזר לצבא הרוסי.
ב 1946, בעזרת "הבריחה", עברה הקבוצה לאזור המערבי של גרמניה, שהיה כבוש על ידי האמריקאים. הם הלכו ברגל, מפולין, דרך צ'כיה ואוסטריה, ביער ובשלג. אלה הגיעה להכשרה "לוסאו" ושם הכירה את דוד. בקיץ הם התחתנו.
מההכשרה יצאו בעליה ב', שוב ברגל, דרך אוסטריה והאלפים הגבוהים של איטליה. משם יצאו באוניה לארץ ישראל. האוניה נתפסה, והעולים נשלחו לקפריסין, ושוב הוחזקו מאחורי גדרות תיל.
מקפריסין הגיעו לכפר בלום, עם צביקה "בדרך". בכפר בלום השתלבה אלה בעבודה, ועבדה בחינוך, ושנים רבות בגיהוץ. 
בכפר בלום נולדו הילדים, ואלה התמסרה כל כולה לגידול משפחתה. היא לא התערבה בחיי אחרים, ולא רצתה שיתערבו בחייה. כל אהבתה ומסירותה הוקדשו למשפחתה. היא השאירה חמישה ילדים, 19 נכדים ושני נינים.
כשחלתה – לא סיפרה לאיש על מכאוביה. שנשאלה אם כואב לה אמרה: "זה לא כואב. כואב מה שהיה שם". במחלתה התנהגה באצילות מיוחדת, והשתדלה ככל יכולתה לא להטריד איש. 
אלה נפטרה כפי שחיה – בשקט וללא טרוניה. את סודה לקחה עמה אל עולם שכולו טוב.
יהי זכרה ברוך.
הדלקת נר זיכרון