כניסת חברים

שם פרטי
מוסיה
שם משפחה קודם
פרלסון
תאריך לידה
24/12/1916
מקום לידה
זילופה, לטביה
תאריך פטירה
26/10/2005
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
זאב
מוסיה נולדה בעיירה בשם זילופה, על גבול לטביה וברית המועצות. בזילופה חיו כ 600 יהודים, בקהילה מעורבת, תוססת ופעילה של לטבים ורוסים.  מספר גדול, יחסית, של ילדים ובני נוער התחנך בשתי תנועות הנוער – השומר הצעיר, נצ"ח, שבה התחנכו בנות משפחת פרלסון, ובית"ר. אביה של מוסיה, מאיר, שהיה חוטב עצים במקצועו, נהרג בטעות ע"י הפרטיזנים בשנת 1918. בבית נשארו ששה ילדים – פאיה, ריבה, חיים, גיטה, מוסיה וחיה (מוסיה הייתה בת שנה וחצי). לאמה, סוניה פרלסון, הייתה חנות מכולת קטנה. בנוסף, הייתה אמה אופה לפי הזמנה ומבשלת לחתונות. מצבה הדחוק של המשפחה לא ניכר על הילדים. גם בתוך הבית פנימה לא ניכרו סימני מצוקה. הבית תמיד היה מסודר, נקי ונעים. על מנת לעזור בכלכלת הבית, היו מוסיה ואחותה, מדי בוקר, בדרכן לבית הספר, מחלקות את הלחם שאנשי העיירה הזמינו אצל אמן. מוסיה סיימה את בית הספר היסודי בעיירה, ולאחר מכן עבדה תקופה במעדנייה גדולה בעיר, וכך עזרה לפרנסת המשפחה. 
בגיל 14  עברה לריגה, שם למדה בבית ספר ערב תפירה ולימודים כלליים. בגיל 18 יצאה להכשרה במקום שנקרא "ספארה" – חווה חקלאית יוקרתית, למשך כשלוש שנים. 
מוסיה עלתה לארץ בשנת 1939, בספינת מעפילים, יחד עם שמונה יוצאי תנועת נצ"ח בלטביה. שתים מאחיותיה עלו לארץ והצטרפו לאפיקים ולקיבוץ דורות.
שאר בני משפחת פרלסון שנשארו בזילופה ניספו בשואה.
מוסיה וזאב היו ממיסדי הקיבוץ. בימיו הראשונים של הקיבוץ, עדיין בגבעת שוורץ, עבדה מוסיה במטבח בתנאים קשים מאד. לאחר מכן, הצטרפה לישרוליק כעובדת קבועה בענף הצאן. 
בשנת 1942, עם הנטיעה הראשונה של הכרם, הצטרפה אל הכורם הראשון. מרבית שנותיה מאז עבדה בכרם. מאוחר יותר, עם עקירת הכרם, עברה לעבוד בבית האריזה לתפוחים. בהמשך עבדה בחדר החולים, ואחר כך גם בפרחים (ורדים). בשנותיה האחרונות עבדה במפעל "גלקון" לבקרי השקייה, עד חודש לפני מחלתה. מוסיה סיימה את עבודתה בקיבוץ בגיל 88.
מוסיה וזאב ניהלו בית חם ופתוח, ואמצו לחיקם מתנדבים, חברי אולפן וחיילות.
קשר מיוחד נשאר עם חיילת בשם אוה, אשר עם השנים נהייתה בת משפחה לכל דבר. עם השנים, התפזרו ילדיה, בעולם, ובשלב מאוחר יותר גם שבו הביתה. מוסיה הייתה החוט המקשר בין כל חלקי המשפחה הפזורים בארץ ובעולם
מעל לכל, לאורך כל חייה, האמינה ברעיון הקיבוצי כצורת חיים הנכונה והאמיתית ביותר.
מוסיה השאירה בעל, ארבעה ילדים, שנים עשר נכדים וחמישה נינים.
יהי זכרה ברוך.
הדלקת נר זיכרון