כניסת חברים

שם פרטי
לובה
שם משפחה קודם
צימבל
תאריך לידה
13/3/1918
מקום לידה
דבינסק, לטביה
תאריך פטירה
10/3/2006
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
אברהם
לובה נולדה בעיר דבינסק שבלטביה להוריה – זלמן ושרה. היא הייתה אחת משבעת ילדיו של שמש בית הכנסת – צימבל, שהיה גם מזכיר הקהילה היהודית בעיר. 
משפחת צימבל הייתה משפחה ציונית. כל ילדי המשפחה הצטרפו לתנועת הנוער  "השומר הצעיר – נוער צופי חלוצי", החל מגיל 11. לובה הצטרפה גם היא בגיל זה, והייתה חברה פעילה במשך כל השנים, עד שיצאה להכשרה. בהכשרה בלטביה עבדה לובה בבית חרושת למוצרי טקסטיל.

האח הבכור השלים את לימודיו כתלמיד מצטיין בתיכון עברי, ועלה ארצה. לימים השתלב במשרד החוץ, והיה אחד מדידי הקיבוץ. האח השני של לובה, ראובן, עלה ארצה והצטרף לקיבוץ כפר גלעדי. לובה, השלישית מבין שבעת הילדים במשפחת צימבל, עלתה ארצה ב 1938 באוניה "פולוניה", באופן לגלי. שאר בני המשפחה נספו בשואה. 

ההסתדרות הקימה בתי ספר חקלאים לבנות, שקראו להם – "משקי פועלות", והפעילים הציונים הצליחו להשיג מספר רשיונות עלייה לבנות לצורך לימודים בבתי הספר.  עם רשיון הגירה כזה עלתה לובה ארצה, ולמדה במשק הפועלות בלול העופות, אותו גם ניהלה. עם סיום לימודיה ועבודתה במשק הפועלות, הצטרפה לקיבוץ האנגלו-בלטי בבנימינה. בבנימינה הקימה לול ברווזים ושפנייה – ענפים שחוסלו עוד לפני שהקיבוץ עבר למקומו הנוכחי.

לובה נישאה לאברהם הררי, ויחד גידלו את בתם מרים.

בקיבוץ הקימה לובה את המטבח הכשר, בו עבדה יותר מעשרים שנה. כאשר סגרו את המטבח הכשר עברה לובה לעבוד במטבח בית הארחה. לאחר מכן עבדה בחדר האוכל של הקיבוץ.

לובה הייתה אהובה מאד על כל מכריה. כולם העריכו את טוב לבה וגישתה החמה והאנושית לכל אדם. היא נודעה בזכרונה המדהים ובידיעותיה הרבות על חיי התושבים בעיר הולדתה, דבינסק. היא הייתה חובבת ספר, והרבתה לקרוא. 
את ימיה האחרונים בילתה בבית כסיף, ועל אף סבלה הרב לא התלוננה אף פעם. היא שמרה על האופטימיות שלה עד לרגעיה האחרונים.
יהי זכרה ברוך.
הדלקת נר זיכרון