אברמיקו היה אחד משבעת ילדי חייט יהודי. הוא הלך לגן יהודי, ואחר כך למד בבית הספר היסודי יהודי. שפת הלימוד הייתה לדינו. את לימודיו המשיך בבית ספר תיכון מקדוני שבקרבת השכונה היהודית.
בהיותו תלמיד תיכון הצטרף אברמיקו לסניף תנועת "החלוץ". אחרי ארבע שנות לימוד יצא להכשרה שאורגנה על ידי "החלוץ". הייתה זו הכשרה חקלאית, בה למדו לעבוד בענפים השונים כולל גידולי שדה, כרם ומטע, ודייג.
כשהתקרב תאריך הגיוס לצבא, החליט אברמיקו לעלות לארץ. ועלה כמעפיל ב-1939. העלייה הייתה מלווה בהרפתקאות רבות.
מלא שמחת חיים נקלט בקיבוצנו. הוא היה חקלאי ממש – הראשון שביננו. הוא יצא גם לעבודות חוץ במרחקים, ועבד בסרפנד בשביל הצבא הבריטי בסלילת כביש.
אברמיקו היה הכורם הראשון של כפר בלום. את המקצוע למד אצל כורמים וותיקים בעלי מוניטין. הכרם הניב יבולים יפים במשך שנים רבות.
לאחר עקירת הכרם עבד אברמיקו בנוי, והקים וטיפח את המשתלה והחממה במשק.
אברמיקו הקים משפחה עם אדית. נולדו להם בן ושתי בנות ותשעה נכדים.
כשנגמרו לו הכוחות, לא המשיך לעבוד, והיה בביתו, שאהב וטיפח.
יהי זכרו ברוך.