כניסת חברים

שם פרטי
יוסף (יוסק'ה)
תאריך לידה
19/3/1916
מקום לידה
רוסיה
תאריך פטירה
7/4/1995
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
אלה

הוריו של יוסקה הגיעו ארצה מרוסיה ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914. כרוב בני העלייה השנייה דבקה נפשם בחלום הציוני, בתהליך בניין הארץ ותחיית הלשון העברית. במשפחתם חל העיקרון "עברי – דבר עברית", במלוא מובנו. ההורים דברו בינם לבין עצמם ועם ילדיהם רק בעברית, ולא דיברו ולא הזכירו את שפות האם שלהם – רוסית ואידיש.

בילדותו נשם וספג יוסקה את הלהט הציוני, שהלך והתפתח עם כניסתו לבית הספר לילדי עובדים. בגיל צעיר מאוד הצטרף לתנועת "הנוער העובד", שקידשה את ערך העבודה, חינכה לקראת חיי קבוץ, ולנכונות לתרום לטובת הכלל, כמאמר הצופים: "היה נכון! – תמיד מוכן". יוסקה הפנים את הסיסמה הזאת.

היה יוצא עם החבר'ה לעזור לקבוצים, וכבר בגיל צעיר שאף להצטרף לתנועה הקיבוצית. עוד בהיותו תלמיד בבית הספר עבד בענפי חקלאות שונים, ובמיוחד אהב לעבוד בגן הירק, היה מספר בגאווה על חציל גדול ממדים שהצליח לגדל.

יוסקה עבר לכפר גלעדי, שם היה חבר במשך שבע שנים, ובמהלכן השתתף בעלייה לחניתה. בסוף התקופה הגיע אל הגבעה בנעמה – שם פגש את אלה לראשונה, ומאז לא נפרדו דרכיהם במשך 53 שנים. הקים משפחה לתפארת, וזכה לראות נחת מנכדיו.

אדם טוב היה, איש חזק בגוף ובנפש, אמיץ ובעל תושייה וידי זהב. יוסקה היה צמא פעולה, עשייה ויצירה. אהבה מיוחדת לניקיון ולסדר הייתה בו, ובעיקר נמשך ליופי. תכונות אלה שיקפו את השלמות והרוגע הנפשי שהיו העיקר באישיותו. מעולם לא התחרט על דרכו בחיים, לא התאונן על חסר במשהו. מרוצה ושמח בחלקו היה – לא קנא באיש ולא שמר טינה לאיש. ובהתגבר עליו מחלתו סיכם את חייו בזו הלשון: "היו לי חיים טובים מאוד. כל אשר רציתי עשיתי, ומה שעשיתי אהבתי".

כל שאיפתו הייתה רק לתרום מעצמו, לעזור לכל הפונה אליו בבקשת עזרה או עצה. בחדשי חייו האחרונים, עם היותו מודע לצפוי לו, המשיך להתעניין בכל הנעשה במשק, בהתקדמות הבנייה, בבית הספר היסודי, ב"בית כסיף", בבית המוסיקה ההולך ומוקם – היה ער לכל המתרחש במדינה. צלול, מפוקח ואיש שיחה היה עד לרגעיו האחרונים.

יהי זכרו ברוך.

הדלקת נר זיכרון