כניסת חברים

שם פרטי
חנה (אנג'י)
תאריך לידה
25/11/1918
מקום לידה
ארצות הברית
תאריך פטירה
5/10/2004
מקום פטירה
כפר בלום

אנג'י נולדה ב-1918 בארה"ב למשפחה יהודית וציונית שהתפרנסה מפיתוח תמונות וכריכה. כבר בהיותה נערה הצטרפה לתנועת "צעירי פועלי ציון" והייתה ממקימי תנועת "הבונים" בצפון אמריקה.

ב-1939 עלתה ארצה לפלוגה בכפר גלעדי שם נמצאו כבר חלק מבני משפחתה וכעבור 6 חודשים חזרה לחבריה מהגרעין בכפר בלום. בתחילה עבדה בגן הירק ובבישול וב-1943 גויסה לפלמ"ח.

בפלמ"ח שרתה כמזכירה הראשית של אורי יפה (מה שהיום היו מכנים ראלש"ית). ויש המעידים על כך שיפה היה בודק כל פקודה קודם כל עם אנג'י.

באוגוסט 1945 השתחררה מהפלמ"ח על מנת לצאת מידית לשליחות כשליחה הראשונה של הקבוץ לתנועת הבונים צפון אמריקה. בתקופת שליחותה נפגשה עם ליאון בלום והייתה לנציגה היחידה שלנו שפגשה את המנהיג הצרפתי, שעל שמו נקרא קיבוצנו.

ב-1947 מסיימת אנג'י את שליחותה וחוזרת הביתה אבל כעבור חודשים בודדים היא מגויסת שוב והפעם לצה"ל, לחטיבה 9, כפקידה ראשית של מפקדה מהפלמ"ח אורי יפה. יש אומרים שבעצם אנג'י עם קצת עזרה מבבלה ואורי יפה הקימה את מפקדת הגליל העליון. וכך כתב אורי יפה בצאתה של אנג'י לגמלאות: "אנג'י הייתה מזכירה של חטיבה 9 בגליל העליון. אנג'י עשתה את עבודתה בתבונה, יעילות, מסירות ועבדה שעות אינספור וללא חשבון זמן. אורי יפה שהיה מפקד שלה העריך, הוקיר ואהב אותה. אורי ותמר שולחים את ברכתם החמה ומברכים אותה שתמשיך בפעילותה היפה שעסקה בה כל השנים, גם עתה כשהיא יוצאת לגמלאות – אנג'י כה לחי! על החתום אורי ותמר יפה".

ב-1949 עם שביתת הנשק משתחררת אנג'י וחוזרת הביתה למזכירות הטכנית של הקבוץ. בקושי עוברת שנה והסערה הפוליטית מולידה את הפילוג ב"קבוץ המאוחד", כפר בלום מצטרפת "לאיחוד הקבוצים והקבוצות" ואנג'י שוב נקראת לדגל, והפעם על מנת להיות המזכירה של מזכירי "האיחוד". ביסודיות והמרץ האופייניים לה מקימה אנג'י מבנה ארגוני ונהלים של המזכירות הטכנית של התנועה. מ-1951-1956 עבדה אנג'י בתנועה ועם סיום תפקידה חזרה שוב הביתה למזכירות שלנו עד שפרשה על מנת להקים את המפעל האחרון בחייה ארכיון כפר בלום.

המפעל המרשים הזה מלא בטביעות אצבעותיה של אנג'י בכל פינה ומקום. כל הנהלים, הארגון והסדר הם של אנג'י או בנויים על תשתית שהיא הניחה. הארכיון נתן לאנג'י הזדמנות להנציח את כל היקר לה מהמפעל הציוני בכללותו, התנועה הקיבוצית, הקבוץ ומעל הכול החברים.

אנג'י סבלה כל חייה מכאבי גב נוראיים ומחלות אחרות, אך זה לא עצר מבעדה לצאת שוב ושוב לכל משימה שנקראה אליה.

אם לאנציו סירני (שאנג'י העריצה) קראו "השליח", לאנג'י מגיעה התואר "השליחה".

אנג'י הייתה אישה צנועה באמת. לראיה – היא בחרה לעצמה את הכינוי אנג'י- N.G  שמשמעותו NO GOOT. כמה לא מתאים לה כינוי זה.

היא תחסר לנו.

יהי זכרה ברוך.

(מתוך ההספד בלוויה)

 

הדלקת נר זיכרון