כניסת חברים

שם פרטי
יהודית (בודיה)
שם משפחה קודם
לוין
תאריך לידה
10/5/1916
מקום לידה
רוסיה
תאריך פטירה
1/5/2008
בן/בת זוג
אברהם
בודיה נולדה בעיירה קטנה ברוסיה, לשם ברחו הוריה עם בנם הבכור ישראל, בגלל מלחמת העולם הראשונה. שם נולד גם בנם השלישי, מולקה. בתום המלחמה המשפחה חזרה ללטביה, לריגה, בחוסר כל. לאט לאט התחילה לשקם את עצמה. אביה, דב לוין, היה רוקח, והם פתחו בית מרקחת ששני ההורים עבדו בו. האם, דובה, הייתה ביתו של רב ידוע, אך הבית לא היה בית דתי אלא ציוני חם. האב, דב לוין היה פעיל ציוני נלהב והילדים נשלחו לגימנסיה העברית, ששפת הלימודים בה הייתה עברית. הילדים הצטרפו לתנועות נוער חלוציות בגיל צעיר מאוד. כולם שאפו לעלות לישראל, ואכן, כל המשפחה הצליחה להגיע לישראל עוד לפני המלחמה. בודיה הצטרפה לבית ספר חקלאי לבנות, "משק הפועלות". שם למדה שנתיים גידול פרחים ומשתלות. זאת הייתה התקופה המאושרת ביותר בחייה. שם פגשה את אברהמל'ה ברמן. בסיום הלימודים הצטרפה לגרעין האנגלו-בלטי בבנימינה. הם התחתנו ונכנסו לאוהל משפחה.

בודיה הייתה חברת קיבוץ נאמנה, וראתה בעבודה ערך עליון. היא עבדה בכל עבודה במסירות רבה, ועברה מענף לענף לפי הצורך. הרבה שנים עבדה בבית התינוקות. אחר כך עברה לעבוד בבית האריזה לתפוחים, עד שנסגר, ומשם לאריזת פרחים מהחממות. לבסוף הגיעה לעבוד באקונומיות של הקיבוץ, ועבדה שם עד ש"יצאה לפנסיה" כדבריה, בגיל 82, כששברה את הכתף.

עיקר גאוותה וסיפוקה היה בניהול ספריית הקיבוץ. מרגע שנכנסה לספרייה ראתה בזה יותר מעבודה, היא ראתה בזה שליחות. היא ראתה בספרנות עבודת קודש, והתמידה בכך במשך 26 שנה.

בגיל 86, כשראייתה נחלשה, פרשה מהספרייה אך עדיין הייתה מביאה ספרים לחברות הוותיקות שלה, לפי בקשתן.

בפברואר 2008, עברה לבית כסיף, ואחרי תקופת הסתגלות קצרה השתלבה בנוהלי הבית, ונראה היה שהיא מרוצה מחייה, עד שבערב פסח היא שברה את הירך, עברה ניתוח שלא הצליחה להתאושש ממנו, ונפטרה בגיל 92.

הותירה שלושה ילדים, תשעה נכדים ושבעה נינים.

יהי זכרה ברוך.

הדלקת נר זיכרון