כניסת חברים

שם פרטי
בלה
שם משפחה קודם
בלינצ'יקוב
תאריך לידה
13/10/1912
מקום לידה
ריגה, לטביה
תאריך פטירה
30/12/2000
מקום פטירה
כפר בלום
בן/בת זוג
שילים

בלה רץ (בלינצ'יקוב) נולדה ב-13 באוקטובר, 1912, בריגה. היא הייתה גם יפה, גם חכמה ועם חוש הומור. בלה באה מבית לא כל כך עשיר, אבל תמיד הייתה לבושה בטוב טעם, כי אמה הייתה תופרת, ותפרה עבורה את הבגדים. וזאת רק משאריות של הלקוחות. אביה של בלה היה סוחר עצים.

עד עלותה לארץ מקום מגוריה היה בשכונה העממית בעיר, שבה היה מרוכז חלק ניכר מהיהודים שהשתייכו למעמד הבינוני של אוכלוסייה זאת. מעניין אולי, הבית שגרה המשפחה היה בנין גדול בן חמש קומות, שהיה מאוכלס במשפחות יהודיות בלבד.

כנהוג אז, היו בכל הבניינים חצרות פנימיות, שחלונות הדירות היוו מעין טלפון פנימי, שדרכו התנהלו השיחות בין הצעירים, מחלון לחלון. כמובן שגם בלה הייתה אחת השותפות לשיחות אלו, וכך נוצר מצב של קשר חברות הדדית בין כל בנות ובני אותו הגיל. בשלב ההתבגרות, כשנפגשו בקיבוצי ההכשרה, למשל, או כבר בארץ בקבוץ, הייתה זאת קבוצה מלוכדת ויציבה.

בלה הצטרפה לתנועה החינוכית בשלב יותר מאוחר. כחברת "גורדוניה", תנועה חלוצית קטנה יותר, שרוב חבריה בעלותם ארצה הצטרפו ליישובי חבר הקבוצות בארץ. במקרה של בלה היה זה בקבוצת גבע שאליה הגיעה יחד עם שילם, בעלה לעתיד. כיוון ששילם היה חבר "שומר הצעיר" (נצ"ח) עברה המשפחה עם הזמן לבנימינה, לגרעין האנגלו-בלטי שלנו, שהפך עם הזמן לקבוץ כפר בלום.

לא מעט התלבטויות עברו כאן על בלה ושילם. הבעיה הייתה מקום עבודה לשילם. הוא היה מעוניין בנהגות, ואת זה הוא לא רכש. הם החליטו לעבור לקבוץ "משמרות". שם שהו חמש שנים, ובמשך תקופה זו קיבל רישיון נהיגה. ביקרתי אותם הרבה, ושמעתי על ההתלבטויות אם לחזור לבנימינה. ואכן, הם חזרו הביתה. בלה המשיכה לעבוד במחסן הבגדים. בלה הייתה בעלת הומור, ובמחיצתה היה תמיד עליז.

לבלה ושילם נולדו שני ילדים, רמי ואביגיל, ושישה נכדים.

בסוף ימיה הייתה חולה מאוד והתגוררה בבית כסיף. חבל שעברה עליה תקופה ארוכה של מחלה וסבל. אחרי תשע שנים המחלה הכריעה אותה.

יהי זכרה ברוך.

הדלקת נר זיכרון