זהו נגמרו התירוצים. כל ההבטחות שפיזרנו, כל ההתחייבויות שדחינו, כל הפחמימות שתקענו כי ידענו שאין טעם והמלחמה אבודה… רבותיי, הגיע זמן הפירעון. ה- Pay day(!) כי הימים של "אחרי החגים" כבר כאן.
אז ברגעים קשים כשהעצבות האפורה של חזרה לשגרה מתמזגת עם שמחת סוף החגים, אני מתיישב על גיטרה (אני משתמש בה בתור ככסא כי לנגן עליה אני לא יודע) ומזמזם לעצמי את הבלוז של אחרי החגים. אפשר לשיר  לפי מנגינת " על הדבש ועל העוקץ" אבל אין טעם כי זה לא מתאים. תצטרפו אלי…

דיאטניות משפשפות את ידיהן בהנאה כי הן יודעות שהגיע יומם של כל השמנמנים החדשים והישנים. מכוני הכושר ממרקים את מתקני העינויים, בחנייה קורצת לי המכונית שמחכה לטסט, במחסן מקופלים הבגדים שנשבענו לתת לנזקקים, לידם עגלת התינוק שנשבענו למכור ביד 2 כי הילדה מתגייסת ולא צריך אותה יותר (את העגלה, לא הילדה) , על המקרר מחכה לי רשימת 'דברים לעשות בבית' שכתבתי עוד בתקופה הטרום-חגים, ובמשרד על השולחן ערמת תזכירים ומסמכים זנוחה שכבר מגרדת את התקרה. הו, האימה…

 חברים, עבדו עלינו. הימים הנוראים זה עכשיו. אז ברגעים קשים כשהעצבות האפורה של חזרה לשגרה מתמזגת עם שמחת סוף החגים, אני מתיישב על גיטרה (אני משתמש בה בתור ככסא כי לנגן עליה אני לא יודע) ומזמזם לעצמי את הבלוז של אחרי החגים. אפשר לשיר  לפי מנגינת " על הדבש ועל העוקץ" אבל אין טעם כי זה לא מתאים. תצטרפו אלי…

 

בלוז אחרי החגים

סוף סוף נגמרו השמחה והסבל

קפלו ת'סוכה והסכך אל הזבל

בראשון רבותי,י קשישים ופגים

מגיע היום של  "אחרי החגים"

 

זה הזמן לחזור למשרד

למצוא פלסטיקאי שירים את השד

לשלם לגנן, לחטב את התחת

לקרצף ת'שחור על הקיר במקלחת
 

זה הזמן להיות עצובים

ולשיר את הבלוז של אחרי החגים

 
אין יותר מפגשיי משפחה ערב חג

זה הזמן לסייד, לאטום את הגג

נגמרו ארוחות עם דודות ודודים

עוד כוס תה ועוגה.. אני חותך ת'וורידים!

 
עכשיו הזמן לדיאטה ממיני מתיקה

כי עוד רגע נשמין מלביבות חנוכה

צריך לקנות איזה ווינר או פיס

כי המינוס המריא כמו חניך בקורס טייס

 

זה הזמן להיות עצובים

ולשיר את הבלוז של אחרי החגים

 
לשלם לחוגים, למורה הפרטי

לתכנן סוף שבוע פרטי עם אישתי

לשדרג ת'נייד  להרחיב את הפס

וללכת לרוץ  עם ביתי במתנ"ס

 
לשלם משכורות לשווק ולמכור

ולרשום לא לשכוח, ולשכוח לזכור

לנסות ולשמוח, לזמזם מנגינה