כניסת חברים

החינוך הקיבוצי

החינוך הקיבוצי הינו אחד מעוגני הקהילה הקיבוצית. הוא מבסס את הזהות הקהילתית ומהווה מצע לגידול ילדיו, תוך חיזוק מימד השייכות, גיבוש הזהות וחיזוק גאוות היחידה.


"החינוך הקיבוצי" הינו הגדרה המשלבת: גישה, ערך ודרך:

גישה   תשתית לעולם הבוגר, ומאפייניה הם תפיסת רצף ארגוני ורעיוני, המתקיים בחברה בין דורית. הפרט מנחיל לילדיו את מה שהוא חווה, או הכיר מסביבתו. חברה בה מערכות החינוך ניזונות ומזינות את הטקסים והאירועים התרבותיים.  
ערך  השומרים על המהות, ומתאימים לשינויים ולהתפתחות החברתית. מההתערבות חברתית ל"ערבות הדדית" ו"אחריות חברתית". כזו שמייצרת אלטרנטיבה דתית וחילונית לעולם יהודי רוחני ומקורותיו, ואשר בשנים האחרונות עורכת לעצמה בירור מחדש והגדרת זהות יהודית חדשה. חינוך בו הרצף הגילי הוא ערך ולא רק אלמנט ארגוני, שהיצירה העצמית של הפרט ושל צוותי החינוך הם מקור ההתחדשות ורלוונטיות. זו המחוברת למעגל השנה החקלאי, והעוסקת בתעשייה ובסביבה מתוך אידיאולוגיה של התיישבות וחינוך שליבתו עוסקת באהבת האדם, האדמה והארץ.

דרך – פיזית וגם רעיונית. באה לידי ביטוי במיקום החינוך בלב הקהילה תרתי משמע. חינוך בו ילד בין יומו יוצא לטיול היומי שם ילמד על סביבתו ועל סיפורי המקום. בגיל הנעורים יחווה טיולי שטח וכחייל בחופשות השבת הקצרות יצא לחפש את המעיין הקרוב ל"פק"ל קפה". עם השחרור ימהר לטיול הגדול ברחבי העולם, וכשיקים את משפחתו יקפיד על טיולי שבת וחופשה להנחלת הדרך לילדיו.


מתוך מאתר התק"צ - חינוך, נכתב על ידי מנהלת מחלקת חינוך דר. גבי אוסם.

הביאה לקריאה: תמי פרץ.