אודות כפר בלום
הגרעין המייסד הגיע לארץ ישראל חדור אמונה, להט וחזון. רוב החלוצים באו ממניעים אידיאולוגיים ציוניים. חלקם נמלטו מידי הצורר הנאצי, חלקם הגיעו מארצות הרווחה, אך כמעט כולם היו בוגרי תנועות נוער ציוניות כשחלומם הלך והתגשם בבואם לארץ ישראל להקים יישוב עברי במדינת היהודים.
בשנת 1936 הגיעו החלוצים הראשונים מאנגליה כבוגרי תנועת “הבונים” והתיישבו בקבוצת כנרת.
בשנת 1938 הגיעה קבוצת בוגרי תנועת “נצח” מהארצות הבלטיות / מזרח אירופה והתיישבו בקבוץ אפיקים. בשנה זו, שתי הקבוצות התמזגו והקימו את הגרעין “אנגלו בלטי”.
באותה שנה הגרעין עזב את אפיקים למושבה בנימינה, לאור דרישת המוסדות לעזור למושבות בידיים עובדות.

חברי הקבוצה עבדו אצל איכרי המושבה יחד עם ערביי הסביבה ובמשך הזמן התגלעו עימותים קשים בין חברי הגרעין לבין הערבים על מקור פרנסה. העימותים היו מאד אלימים עד לכדי הרמת ידיים ומכל הבא ליד. המשטרה הבריטית ששלטה בארץ בתקופת המנדט התערבה בין הצדדים הניצים ועל מנת למנוע מריבות הוגלו שני חברי הגרעין שהיו ממנהיגי הגרעין למושבה מטולה והחלו שם בניהול הפנסיון “שלג הלבנון”.
בשלבים מאוחרים יותר הצטרפו חברים נוספים שעבדו לפרנסתם בשמירה, במטעי המושבה ובשדות מרג’ עיון שהיום נמצא בשטח לבנון. כמו כן היו מהחברים שעבדו בבריכות הדגים של משפחת שוורץ ליד גבעת נעמה, היא גבעת שוורץ של היום. בין השנים 1939 – 1940 הגיעה הקבוצה האמריקאית, בוגרי תנועת “הבונים” והחלה משתלבת במסגרת הגרעין בבנימינה. בשנת 1939 הגיעה קבוצת “נוער ג” מאוסטריה וצ’כיה והתיישבו באפיקים. אותה קבוצה הגיעה לכפר בלום בשנת 1942 ישירות לגבעת שוורץ. קבוצה זו לא עברה את המסלול של השהייה בבנימינה. חברי הגרעין האנגלו בלטי שהו בבנימינה במשך חמש שנים, בין השנים 1938- 1943. עבדו אצל איכרי המושבה, חיו בחברה קיבוצית, הקימו מנסרת עץ שלימים הפך למפעל הראשון בכפר בלום, מפעל “הדק” למהדקי כביסה. החברים במטולה, תוך תקופת עבודתם, זיהו שטח עם אפשרות להתיישבות ואחרי מאבקים קשים עם קרן הקיימת והמוסדות השונים קיבלו 100 דונם ראשונים להקמת יישוב ליד הירדן.
בשנת 1943 בתאריך 10 בנובמבר נקראה מגילת היסוד לקיבוצנו בטקס מרגש ומאז אנחנו כאן.
חשוב לציין שהאזור בו הגרעין האנגלו בלטי, שלימים ייקרא כפר בלום, החליט להתיישב, היה מלא ביצות ושרץ קדחת – מחלה קשה בה חלו מרבית החברים כשהחינין הייתה התרופה היחדה לטיפול מחלת הקדחת.
כמו כן, על צרות הביצות והקדחת נוספו כפרים ערביים עוינים שהקיפו את הקבוץ מכל עבריו ועל כל זה חברי הגרעין שהיו חדורי אמונה, כח רצון וחזון התגברו והקימו קבוץ לתפארת.
קבוץ כפר בלום נקרא על שמו של ליאון בלום שהיה מנהיג סוציאליסטי, יהודי צרפתי ששירת את צרפת שלוש פעמים כראש ממשלתה ואף בתקופה מסויימת במלחמת העולם השנייה נכלא ע”י השלטון הנאצי בצרפת.
בשנים הראשונות להקמת הקבוץ הפרנסה העיקרית הייתה מבוססת על חקלאות, רפת, לול ומדגה. במשך השנים הדגש הועבר לתחום התעשייה והתיירות כשהיום אנחנו נמצאים במצב כלכלי טוב הודות לשינויים והחלטות עקרוניות וכלכליות נכונות.
בשנת 2012 מנתה האוכלוסיה של כפר בלום 693 נפשות – חברים, ילדים, תושבים שוכרי דירות והרחבה גדולה בת 72 בתי אב שברובם כבר מאוכלסים.
בתחום התעשייה יש לנו מפעל “גלקון” הנמצא בשותפות חלקית ומייצר בקרי השקייה חכמים לחקלאות ולגינון פרטי.
בתחום התיירות : מלון פסטורל ובו 192 חדרים, הנחשב למלון הטוב בגליל.
וקייקים שממלאים את הירדן הנפלא בסירות ושמחה.
בענפי החקלאות הדגש על פרדס אשכוליות, שזיפים ועוד מטעי נשירים, שקדים ורימונים.
שטחי החקלאות הנותרים משמשים לגידולי שדה שונים כשבזמנו הגידול העיקרי היה הכותנה.
בענפי החי: רפת לחלב ולול תרנגולות לבשר.
בתחום המוסדי התברכנו בשני בתי ספר אזוריים, יסודי ותיכון. מרכז לאמנויות, בית עם ואולם ספורט אזורי.
בקיבוץ: בית כנסת, מועדון תרבות, ספריה, ארכיון “לב הקבוץ” ובריכת שחייה אולימפית.
גני ילדים, חדר אוכל וכלבו.