נרי קריידן נולד בשנת 1942 בבנימינה בזמן בו הגרעין האנגלו בלטי, שלימים נקרא קבוץ כפר בלום, היה בהכשרה בגבעת הפועל. בסיום בית הספר בתיכון עמק החולה בכפר בלום, התגייס לנחל בני משקים ועשה את מסלול הטירונות במחנה 80 ואת מסלול קורס המכי”ם בשבטה. בתום הקורס נשאר בשבטה להדרכה עד סוף השרות והמעבר למילואים. את שרות המילואים עשה בחטיבה המרחבית 769, שהמטה שלה היה בקרית שמונה. מלחמת יום כיפור תפסה אותו בזמן שהיה בבריכת השחייה יחד עם שני ילדיו. היה זה בשעה 13:50 כשלפתע ראה שני מיגים חולפים ביעף מעל כפר בלום בדרכם לקריית שמונה. לפתע רעדה האדמה, רמת הגולן כאילו נעלמה מעוצמת הרעש הנוראי של ההפגזות, וכשהביט צפון מזרחה ראה אותה מלאה בענני עשן, ומוצב החרמון עולה באש. זו הייתה פתיחת המלחמה של נרי. ביום ראשון מוקדם בבוקר עלה על אוטובוס שהסיע את חיילי החטיבה לראש פינה, הוריד אותם על הכביש הראשי, ושם המתינו לעלות למשאיות לרמת הגולן. התחנה הראשונה הייתה גשר הפקק, לשם הגיעו כשאין להם מדים ומעט מאוד נשק, והיה עליהם להגן על הגשר. כשהגיעו לגשר חטפו הפגזה כבדה ולא היה להם היכן להסתתר אלא מתחתיו. בשלב הבא הגדוד הוצב בתל פארס כשעל הכוח שלו שמנה 20 לוחמים, קצין ונרי כסמל היחידה, היה לתפוס את מוצב 115 שהיה הרוס לחלוטין מהפגזות הצבא הסורי. מוצב 115 שוכן לרגלי תל פארס, מזרחית לתל על גדר המערכת. במוצב לא היה שום דבר שהיה יכול להגן עליהם מהפגזות, וגם לא אוכל ושירותים. בשלב ההתארגנות מצאו מנות סיניות מטנקים סורים שרופים ליד המוצב, וככה עברו את הימים הראשונים. נרי והיחידה שלו שהו במוצב 115 את כל תקופת המלחמה, וכפי שנרי מספר, תקופה ארוכה עד תום תקופת הגיוס למילואים באותו מוצב. מחוויות המלחמה של נרי, זכורים לו הקומנדקרים שירדו מהרמה, ובתוכם גופות הלוחמים, ומטוסי הסקייהוק שנפלו האחד אחרי השני מפגיעת טילים ולא ראו מצנח יורד לקרקע.
תפריט
