אלה לנגברג

30.06.1984 – 31.08.1900
 

אמם של משה וזאב לנגברג



אלה לנגברג, לבית שמיד, נולדה בעיירה קטנה בצ’כיה, בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית. עד מלחמת העולם הראשונה גמרה את לימודיה ועזרה בחנות המכולת של המשפחה, וגם בטיפול אביה שחלה בסכרת חמורה, ממנה נפטר בשנת 1918. בזמן זה הכירה את בעלה לעתיד והם נישאו בשנת 1921.

בגלל החלטת ממשלת צ’כיה, שנה אחרי כן, לגרש את כל הנתינים הזרים, נאלצה יחד עם דב בעלה, שהיה נתין רומני, לעזוב את צ’כיה. עם תינוק בזרועותיה הגיעה לרומניה.

היו אלה זמנים קשים בארץ זרה, אבל לאט לאט השתפרו התנאים והמשפחה גדלה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והשתלטות הנאצים על רומניה, בא הגרוש למחנה עבודה בטרנס-נייסטריה, שהיה תחת הכיבוש הגרמני. עברו על המשפחה תלאות נוראות, אך איכשהו הצליחו לצאת בשלום.

בתום המלחמה בשנת 1945, חזרו לרומניה, ומצאו שם בית הרוס ושדוד.בשנת 1947 המשפחה החליטה לעלות ארצה, והם הגיעו ישר לכפר בלום אל שני הבנים שעלו לפי כן. ההתאקלמות לא הייתה קלה בהתחלה. באותם הימים לא היה עדיין אוכל כשר, וגם בית כנסת לא היה. אבל בלי לוותר על הצורה המסורתית שבה ניהלה את ביתה, אמא לנגברג, עכשיו סבתא, די מהר התערתה בחיי הקיבוץ. היא עבדה בכרם, ואחר כך שנים רבות במחסן הילדים. התמדתה בעבודה, הליכות הנועם שלה ועדינותה חיבבו אותה על הכול.

לבסוף חלתה במחלה קשה ונפלה למשכב. נפטרה בגיל 84.

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן