בקר יצחק (איציק)

איציק בקר-
איציק, בנם של טובה ומשה נולד בשנת 1951 ברחובות. כשהיה בן 8 עברה המשפחה לתל אביב שם גדל והתחנך בבית ובחינוך מסורתי דתי. בגיל זו פרש מהלימודים והצטרף לאונייה של הצי הסוחר בצים, איתה הסתובב שנתיים בכל העולם עד שהתגייס לצבא ושירת כימאי על נחתת של חיל הים. בשנת 72 השתחרר והחל לעבוד כחרט בתעשייה האווירית. את נילי הכיר בעת שירות מילואים והשניים נישאו בשנת 77. כשנה לאחר מכן חזרו לכפר בלום ופה קבעו את ביתם והקימו את משפחתם. בכפר בלום עבד בשלל עבודות: בגידולי השדה, בנוי, כאיש אחזקה בבית הארחה ולבסוף בצוות הבניין.
לאיציק היה חוש הומור מיוחד ועוקצני ובדיחה לכל מאורע וזה כלל לא שינה אם לפעמים הובן שלא כהלכה. על אף שלא למד מעולם במסגרת מסודרת, היה לו ידע כללי נרחב מאוד, זיכרון מצוין וחיבה גדולה להיסטוריה. המוסיקה, בעיקר R&B הייתה אהבתו הגדולה והוא העביר שעות רבות בהאזנה (ועדיף בווליום חזק שיפריע לשכנים). אולם מרכז עולמו צור יהבו ואהבתו המוחלטת הייתה נתונה למשפחתו, אשתו בנותיו ומאוחר יותר גם נכדיו.
את השבועות האחרונים בחייו העביר איציק בבית כסיף ושם נוכחנו בקשר המיוחד שלו עם משפחתו, כיצד הן עטפו אותו, טיפלו במסירות, הכילו ועמדו איתנות בפני סבלו הקשה מנשוא. והוא, האיש השתקן לרוב, והלא פשוט (כפי שהן עצמן מעידות), התרכך פתאום החזיר להן מילים של אהבה. גם כשכבר אזל האוויר ובקושי יכול היה לדבר, לא היה מבקר או איש צוות שלא קיבל נאום שלם על איזו אישה יש לו, על איזה ילדות מוצלחות הוא גידל, מה למדו, במה עובדות, ואיך ייתכן שמפלח פשוט כמוהו יצאו כאלה נשים נפלאות! זו ההצלחה האמיתית שלי, הוא אמר שוב ושוב. דעו בנות, שלבו של אביכן גאה מרוב גאווה על היותכן, וגאה מאהבה והערכה אלייך נילי. טוב שהסבל הגיע לקיצו, נוח על משכבך בשלום. תנחומינו לכל המשפחה. יהי זכרו ברוך!

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן