ברנקל יהודית

יהודית ברנקל

יהודית נולדה בשנת 1922 בפולין, בעיירה קטנה, להוריה יוסף ואדילה רינמן.
האב היה ציוני מגיל צעיר מאד. הבית לא היה דתי במיוחד, למרות שהיה נצר
למשפחת רבנים. בגיל 4 עברה המשפחה לוינה מסיבות של פרנסה ובריאות.
המצב הכלכלי של המשפחה לא היה טוב במיוחד, אך שני הילדים לא הרגישו
בקשיים. יהודית למדה בבית הספר היסודי שמונה שנים ואז למדה בבית ספר
לתפירה, עד כניסת היטלר לוינה. האווירה האנטישמית השפיעה על חיי היומיום
של היהודים שסבלו מהתנכלויות רבות עוד לפני כניסת הנאצים לוינה.

מגיל 10, בערך, הייתה בתנועת הנוער הדתי הוינה, ואחר כך הצטרפה לתנועת
הנוער נצ”ח באוסטריה. בתנועה התגבשה קבוצת הנוער . הקבוצה יצאה לכפר
לחודש הכנה לקראת העליה ארצה.

עלתה לארץ בשנת 1939, והגיעה לקיבוץ אפיקים עם חברת “נוער ג’ “, שם
שהו שלוש שנים. באפיקים היו חברי הקבוצה מאושרים. הם למדו והפעילו את
חיי החברה שלהם, חגגו את החגים והפעילו ועדות שונות. בעקבות לחץ כבד
מצד חברי כפר בלום, הצטרפו לכפר בלום בשנת 1942. בקיבוץ הצעיר היו
תנאים חיים קשים, אך יהודית אהבה את העבודה בשדה ואת האתגרים
שהציבו בפניה החיים במקום מסוכן, מוקף בערבים עוינים, ומוכה במחלת
הקדחת.

יהודית שירתה בהגנה, והאמנה בתרגילי שדה ובנשק. ב 1945 הצטרפה
לפלמ”ח. גם שם נמשכו האמונים הקשים, אך מלאי החוויות. במלחמת השחרור
שובצה למחלקה לליווי שיירות לירושלים. הציוד והנשק של המלווים היו
עלובים, אך הליווי היה חיוני לנהגי השיירות, שלא הסכימו לצאת לדרך בלעדיו.
אחיה השתתף בקרבות ובפעולות רבות. הוא נפל בקרב על הקסטל. עולמה של
יהודית חרב עליה, והיא חזרה הביתה, לכפר בלום.

בקיבוץ הכירה את ישעיהו, שבא מדרום אפריקה לבקר חברים בקיבוץ. הם
הקימו משפחה, ונולדו להם שלושה ילדים: יוסף, דליה ויקותיאל. לאחר שנולד
בנה הבכור יצאה להשתלמות בקורס לחינוך בסמינר הקיבוצים. כשחזרה עבדה
עשרות שנים בטיפול בילדים, ונהנתה מאד.

בנה בצעיר, קותי, נהרג בגיל 17 בתאונת עבודה. החיים נחרבו שוב, א
[
הצטרכו להימשך.

בגיל 63 עזבה את החינוך ועברה לעבוד בתפירה. בכך כמשיכה כל עוד עמדו
לה כוחותיה.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן