יהושע כהן

19.04.1978 – 14.01.1880
 
אביהם של רחל לביא ואהרון כהן

יהושע כהן נולד באוקראינה. אביו היה חזן ושוחט והצליח להעניק לעשרת ילדיו חינוך יהודי מסורתי עשיר ותרבות חיים יהודיים מלאים ויפים. המשפחה היגרה עם ההגירה ההמונית מרוסיה לאנגליה, ויהושע אז היה בן עשר.

בבוא הזמן נשא לאישה את חנה קליימן, גם היא ממשפחת מהגרים מרוסיה. ביחד גידלו את תשעת ילדיהם במסורת היהודית. בימי שבת וחג היה הבית מלא שירה וזמירות, כאשר קולו הערב של אבי המשפחה מוביל את המסיבה בהתרוממות רוח.

במלחמת העולם הראשונה עבד במכרות הפחם בוולס, שם הפתיע את חבריו בחריצותו וביכולתו. הוא הקפיד על שמירת המצוות, והדבר הביא אותו לפעמים לעימות חריף עם הנוצרים, ביניהם הוא חי ועבד, אך לבסוף נהנה מהערכה מצדם דווקא בגלל דבקותו במסורת ונכונותו לעבוד בכל עבודה מפרכת שעות רבות.

הקהילה היהודית במקום הלכה והצטמצמה, ויהושע החליט לעבור עם כל המשפחה ללונדון. אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר ילדיו רחל, ואחר כך אהרון, עלו ארצה, החליט גם הוא לעלות לארץ הקודש. כך הגיעו יהושע וחנה כהן ב-1949 לכפר בלום. יהושע ראה בקיבוץ מילוי תמצית העקרונות של היהדות, בייחוד של החסידות. רק הצטער על כך שלא היה בית כנסת במקום, ואחרי שמוסד זה הוקם, הרגיש שכל משאלותיו נתמלאו והשווה את הקיבוץ לגן העדן.

כל השנים עבד בתיקונים שונים של דברי זכוכית, מסגרות וחלונות. אהב את הבריות והיה אהוב עליהם. היה מוכן תמיד לעזור לזולת, והיה רץ לחדר מלאכתו כאילו בשליחות קדושה. אם אמרו לו שהעבודה איננה דחופה- היא יכולה לחכות למחר או למחרתיים- היה עונה: "כדאי לעשות עכשיו, מי יודע מה יהיה מחר?". הוא לא הפריע לאיש, ואל רצה להקשות על אף אחד. עד הרגע האחרון, חרף גילו המופלג, היה ער ופעיל, ועקב בעניין רק אחרי המתרחש מסביב, בקיבוץ ובארץ בכלל. עסק לבד בניקיון דירתו וסירב בכל תוקף לקבל עזרה. יום-יום היה לומד פרק מהמשנה, והשתדל לחיות בהתאם לכתוב: "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו". בן 98 היה במותו.

יהי זכרו ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן