ישראלי בלה

בלה ישראלי.

בלה נולדה באסטוניה, בעיירה ולגה, ב 1919, להוריה יהודה חלטה גורביץ. המשפחה הייתה עניה ואדוקה , ובה עשרה ילדים. האב היה רב, חזן ומוהל, וקיבל את שכרו מהקהילה. האם הייתה עקרת בית. בלה למדה לקרוא כבר בגיל חמש, והייתה עוזרת לאביה ללמד את בני השש בחדר שניהל. בערבי שבת הייתה כל המשפחה המורחבת מתכנסת בבית ההורים, והיו מקשיבים לחזנות מפי האב.
באסטוניה היה בית ספר יסודי בעברית. התיכון היה בשפה האסטונית, ובלה הייתה אחת מהיהודיות הבודדות שם. בלה הצטרפה לתנועת הנוער נצ״ח. בתנועה הייתה השפעה חילונית חזקה, ובלה נאלצה להסתיר זאת מהוריה. היא יצאה להכשרה בכפר בשם סנגסטה, לפני תום לימודיה, כדי שתוכל לעלות לארץ בהקדם האפשרי. בהכשרה למדה לחלוב פרות.
בשנת 1939 נפרדה מהמשפחה והצטרפה לקבוצה שיצאה מריגה, עברה דרך פולין ורומניה, ועלתה באוניה “קולורדו”. מבין חברי הקבוצה מספר חברים הגיעו לכפר בלום. בארץ האנגלים שלחו את העולים למחנה הסגר. לאחר ששוחררו, הגיעה בלה לגרעין האנגלו־בלטי בבנימינה. שם הכירה את אליעזר, והקימה אתו משפחה. התנאים בבנימינה היו קשים מאד. גרו באוהלים בצפיפות רבה וללא אפשרות לפרטיות. העבודה הייתה קשה, המזון היה דל ומועט, והחום היה כבד. למרות זאת, הייתה שמחת חיים והאמונה בדרך לא נפגמה. הבן הבכור, גיורא, נולד בבנימינה, ונכנס מיד לבית התינוקות. שלושת הבנים הבאים, אבנר, חגי ושוקה נולדו כבר בנקודת הקבע בכפר בלום. אליה עברו בשנת 1943.
בקבוץ עבדה בלה בטיפול בילדים שנים ארוכות. עם כיתת “שקד” עבדה 11 שנים ברציפות, ויצרה עמם קשרים הדוקים שנשמרו כל השנים. מ 1960 עבדה כמזכירה בבית הספר התיכון “עמק החולה”. בנוסף הייתה אחראית גם על הספרייה, שנמצאה בחדר שבו עבדה כמזכירה. בלה המשיכה בעבודתה בבית הספר 30 שנה. לאחר מכן עבדה בכולבו של הקיבוץ כקופאית במשך עשר שנים. כאשר סיימה את עבודתה עברה לעבוד על המחשב ב ״ידי זהב”. דבר זה איפשר לה ללמוד לגלוש באינטרנט, וגרם לה סיפוק רב.
בלה השתתפה בוועדות שונות בקיבוץ, ועסקה בעיקר בענייני חינוך.
הקימה משפחה גדולה, חמה ואוהבת, ושמרה על קשר מיוחד עם כל בני המשפחה.

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן