סגרמן סטפי

סטפ׳ סגרמן סטפי נולדה בשנת 1928 בגרמניה, בעיר לייפציג, להוריה – לודביג ואולגה בנברגר. המשפחה הייתה “יקית” וקיימה חיי תרבות עשירים. ההורים ראו עצמם קודם כל כגרמנים, ורק אחר כך כיהודים. לכן, ידעה מעט מאד על יהדות. לבית הכנסת היו הולכים רק בחגים הגדולים. ביתם היה גדול ומרווח, עם גן יפהפה. בערך בגיל 8 נמכרה הווילה, והמשפחה עברה לגור בדירה גדולה בבית משותף. ילדותה הייתה מאושרת, והיא לא נתקלה כילדה בגילויי אנטישמיות. למשפחה היה בית מסחר גדול לבגדי גברים.
בליל הבדולח, ב 1938 הציתו הגסטאפו את העסק המשפחתי, ולקחו אתם את כל הכסף שהיה למשפחה. גם אביה נלקח על ידי הגסטאפו. האם והבת ברחו אל ידידים בבית חולים גדול, אך שם הייתה מהומה רבה. סטפי ואמה עבדו בבית החולים ששה שבועות, כאחיות לכל דבר, למרות גילה הצעיר של סטפי. האם, שהבינה את הסכנה ליהודים בלייפציג, שלחה את בתה, בת התשע, בקבוצת הצלה של ילדים לאנגליה, אל משפחה יהודית בליברפול. האם נלקחה זמן קצר לאחר מכן על ידי הנאצים, ונספתה בטרנזיאנשטט. סטפי חוותה את איימי מלחמת העולם באנגליה המופצצת. המשפחה המאמצת ברחה לווילס, יחד עם סטפי. אבל החיים באנגליה היו מאושרים. סטפי הצטיינה בעיקר בספורט. בבית הכירה אנשים רבים שהגיעו מהארץ, וכך נוצר הקשר שלה לפלסטינה.
סטפי למדה בבית ספר עיוני, ופקידות. את לימודיה סיימה בשנת 1946. היא הייתה בתנועת הנוער “הבונים” באנגליה. והצטרפה להכשרה שנקראה “קיבוץ שמריהו”, על שם אחיו של בעלה לעתיד. שם הכירה אותו, ואחרי שנה של הכרות החליטו להתחתן. בשנת 1950, עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ. המולדת בשביל סטפי הייתה הקיבוץ.
במשך שנה וחצי גרה באוהל, ליד המתבן. היא עבדה במטבח, ובלילות התאספו סביב המדורה ושרו. בשנת 1951 התקבלה לחברות בקיבוץ. החיים היו קשים מאד.
סטפי הקימה משפחה עם יוליאן, שנקרא בקיבוץ בשם “סטיקי”, ונולדו להם שני ילדים – זהבה ושמריהו.
שנים רבות עבדה במטבח של בית ההארחה, שהפך, ברבות הימים, למלון “פסטורל”. כל באי בית המלון הכירו ונהנו מהמטעמים שהכינה.
במהלך שנותיה בקיבוץ השתתפה בוועדות שונות, ואף ריכזה תקופה מסוימת את ועדת חברה. כמו כן הדריכה בחוגי בישול של “החברה הלומדת” בקיבוץ.
הייתה תמיד שמחה ואופטימית, והשרתה רוח טובה על כל סביבותיה. הרבתה לכתוב שירים ופזמונים מחורזים לאירועים שונים, ולכבוד אנשים שונים במשק.
משפחתה תרמה לקיבוץ ועזרה בהקמת אולם הספורט של הקיבוץ, הארכיון, הקמת תשתית לרשת תקשורת וכן אביזרים חשובים לרווחת הציבור.

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן