עצמון שייקה

שייקה- הספד | 7.4.19

שייקה הגיע לקיבוץ כפר בלום בשנת 1988 ובשנת 1989 התקבל
לחברות. במהלך השנים השתלב בעבודה במספר עפים ביניהם: חדר
האוכל, המלון, המזכירות ובארכיון. בכל ענף שעבר השאיר את חותמו
המיוחד- ראייה לכך היא שמו של ארכיון הקיבוץ שתבע שייקה,

ומתנוסס בגאווה בפתחו עד היום- “לב הקיבוץ”.

שייקה אהב את השפה העברית ועוד יותר אהב לתקן את מי שטעה
בה. אהבה זו והידע הכללי הנרחב שלו במגוון תחומים, התבטאו
בתחביב של פתרון תשבצים ותשחצים- תחביב שבו דבק עד ערוב

ימיו.

שייקה אהב היסטוריה וקולנוע אך אהבותיו הגדולות היו לשיר
ולריקוד. הוא היה מרעים בקולו העבה בצוותי השיר בחגים ובאירועים
השונים בקיבוץ, והיה הראשון להתנדב לכל מסכת או קטע קריאה.
המשפחה מתארת את שייקה כאיש קפדן , ישיר מאוד, לעיתים אף
בוטה בלשונו, אך יחד עם זאת בן זוג מגונן ותומך מאוד, שידע
להרעיף אהבה ובעל ידי זהב שעשה הכל מהכל בבית ואפילו צייר לא
רע בכלל.

בגיל 64 שייקה יצא לפנסיה מוקדמת והיה פוקד בקביעות את עמותת
ותיקי הגליל מתנדב במכללת תל חי ונהנה מהפעילויות השונות.
מצבו הבריאותי התדרדר בהדרגה ובשנת 2008 עבר להתגורר בבית

הסיעודי בקיבוץ, שם העביר את שארית ימיו בפתרון התשבצים שכה אהב.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן